הכשות נחשי צפע בכלבים וחתולים

הכשות נחש הן בעיה נפוצה ברפואה וטרינרית וגם הומאנית. ישנם מינים רבים של נחשים אך בישראל במרבית אזורי הארץ מדובר בהכשות של נחשי צפע. (באזור הערבה יש גם נחשי אפעה ארסיים, אך לא נתמקד בהם הפעם). נחשי הצפע מאופיינים בזוג ניבים חלולים דרכם מוזרק הארס. הנחשים לרוב ניזונים מבע"ח קטנים אותם הם צדים. הצפע הארצישראלי הוא נחש הצפע הארסי הנפוץ ביותר במזרח התיכון והוא אחראי למרבית מקרי ההכשה באנשים ובע"ח בארץ ישראל. הוא נמצא במרבית חלקי הארץ (מלבד המדבר) והוא עבר התאמה למחיה בתנאים עירוניים וחקלאיים. הוא מאופיין בצורת החץ (V) על הראשו וקו עקלתון על גבו שנראה לעיתים כמעויינים מחוברים (וזאת להבדיל מנחש בשם זעמן המטבעות שאינו ארסי ובעל דגם של מטבעות המופרדים זה מזה על גבו ) נחש הצפע הארצישראלי מכיל ארס בעל רכיבים רבים ביניהם חומרים הגורמים לחדירות כלי דם ובצקות, נוגדי קרישה הגורמים לדימומים, נוירוטוקסינים הגורמים לפגיעה נוירולוגית ועוד...

כמות הארס שמוזרקת בכל הכשה משתנה מאוד בהתאם לגיל הנחש,טמפרטורה סביבתית, חודשי השנה ועוד ויכולות להגיע עד ל 1 גרם. כאשר כ- 20% מההכשות הן "יבשות" - כלומר ללא ארס כלל. מרבית ההכשות מתרחשות בחודשים מאי-אוקטובר ובין השעות 14:00- 22:00 בהתאם לפעילות הנחש. סימנים הקלינים אחרי הכשה יכולים להופיע גם לאחר מספר שעות וחומרת הסימנים תלויה בסוג בע"ח, גודל בע"ח (בע"ח קטנים מ 15 ק"ג בסיכון מוגבר), במקום ההכשה (רגלים יותר חמור מראש), רמת פעילות לאחר ההכשה, כמות הארס שהוזרקה (הכשות בתחילת העונה יותר חמורות מבסוף העונה).

מרבית ההכשות בחיות מחמד הן באזור הראש/צוואר ורק ב 50% מהמקרים ניתן לראות את סימני חדירת השיניים. הסימנים הראשונים הם לרוב נפיחות, צליעה, המטומה, לאחר מכן עלול להתפתח תגובה אלרגית חריפה (אנפילקסיס), נשימה מהירה, דופק מהיר, הפרעות בקצב הלב, שוק נוירוגני/המורגי.

כלב אחרי הכשת נחש

בבדיקות דם ניתן לראות ריכוזיות יתר של הדם, עליה בתאי הדם הלבנים וירידה בטסיות הדם, במשטח דם ניתן לראות תאי דם אדומים בעלי גרעין (המעידים על חדירות גבוה של מח העצם), התארכות של פקטורי קרישה, ירידה בכולסטרול, עליה באנזימי שריר ועוד. סיבוכים מהכשה כוללים – זיהום חיידקי (מחיידקים המצויים בארס), נמק מקומי, בצקת בגרון וחסימת דרכי האוויר, פגיעה במנגון הקרישה (DIC), כשל כליות, פגיעה בשריר הלב ומוות. במשך שנים חתולים נחשבו עמידים יותר לארס הנחש – בשנים האחרונות טענה זו נבדקת יותר ומחקרים חדשים מטילים את נכונות האמרה בספק. בהחלט ניתן לראות גם חתולים לאחר הכשה המצריכים טיפול, ולכן חשוב להביאם לבדיקה בחשד להכשה. במידה ובע"ח הוכש – יש להביאו בהקדם האפשרי תוך מינימום תזוזה (אם ניתן להרימו על הידיים – עדיף!) למרכז חירום וטרינרי! מומלץ לצלם את הנחש (אין ללכוד או להרוג אותו!). אין צורך בקירור מקום ההכשה/מציצת הארס/חיתוך האזור – פעולות אלה עלולות לגרום לנזק ואין בהם תועלת. טיפול בהכשות נחש - הטיפול כולל אשפוז עם נוזלים, אנטיביוטיקה, שיכוך כאבים, תרופות למניעת תגובה אלרגית ובמידת הצורך – אנטיונום. במקרים של אובדן חלבון/דימום מאסיבי יש גם צורך במוצרי דם כגון דם מלא/פלזמה. הטיפול העיקרי והיעיל ביותר הוא כאמור האנטי- ונום שהינו תכשיר הסותר את הארס ולכן מונע את האפקטיים ההרסניים שלו. מתן אנטיונום תוך 5 שעות מרגע ההכשה הוא היעיל ביותר אך גם מתן מאוחר יותר יעיל כל עוד יש הפרעות הקשורות בארס. בעיקרון יש צורך בכמות זהה של אנטיונום ביחס לארס שהוזרק, אך נוכח מחירי האנטיונום הגבוהים לרוב זה ניתן עד לנרמול מדדי הדם. מומלץ להימנע משימוש בסטרואידים (שכן הם פוגעים ביעילות האנטיונום) והשימוש בהם שמור רק למקרים חמורים של שוק או בצקת בגרון. חובה ניטור של לפחות 24 שעות לכל בע"ח שהוכש כולל ניטור אק"ג ולחץ דם ובדיקות חוזרות לוודא נרמול של מדדי קרישת הדם, ריכוזיות הדם ותפקודי המערכות.

מניעת הכשות נחש - חשוב לזכור כי הנחש אינו מנסה להכיש את בע"ח/בני האדם והוא לרוב עושה זאת רק כהגנה כאשר הוא מופתע מהמפגש עימם. על כן יש להקפיד על ניקוי של אשפה ופסולת בחצרות (אלו אזורים בהם הנחשים אוהבים להסתתר) לטייל עם בע"ח בהשגחה ולמנוע כניסה לסבכי עצים/שיחים במיוחד בשעות פעילות הנחשים. במידה וזיהתם נחש יש לקרוא ללוכד מוסמך ולמנוע גישה של בע"ח לאזור. שמרו על עצמכם ובע"ח שברשותכם, רק בריאות, ד"ר שני סופר

23 צפיות

:הרשמה לבלוג 

כל הכתוב במאמרים השונים באתר הינו הסבר כללי ואינו מהווה ייעוץ רפואי פרטני ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא.
בכל מקרה ספציפי יש לפנות לבדיקה וטרינרית ע"י וטרינר מוסמך ולהתאים את הטיפול למאפייני בע"ח שברשותכם.

  • מהאף עד הזנב

© 2019 by Dr. Shani Sofer Proudly created with Wix.com