הקאות בכלבים וחתולים

אחת הבעיות הנפוצות ברפואת בע"ח היא הקאות ולמרות שהיא נפוצה היא ממש לא תמימה, אז בואו נתחיל לעשות קצת סדר בדברים...

הקאות בכלבים וחתולים

אז מה זה בכלל הקאה? הקאה זה הוצאה של תוכן הקיבה דרך הפה.

למה זה בעיה? הקאה היא סימפטומם של מחלות רבות, ולכן כדאי תמיד להבין מה הגורם רקע ולטפל בו. בנוסף עצם ההקאה עצמה היא בעיתית שכן תוכן הקיבה הוא לרוב מאוד חומצי ועליה שלו לושט וללוע גורם נזק ממשי לרקמה, נזק זה בתורו עלול להחמיר את הבעיה ולעודד הקאות נוספות (החל מיצירת דלקת בושט ועד הצטלקויות שעלולות לגרום בתורן להקאות וסיבוכים לא פשוטים כלל). ולכן כל הקאה דורשת התייחסות וטיפול על מנת למנוע את מעגל הקסמים הזה.

כמו כן, עצם ההקאה גורמת לאובדן של נוזלים, מלחים, סוכרים ובמיוחד במקרים בהן הקאות מגיעות עם חוסר תאבון זה יכול להוביל להתייבשות, שינוי במלחים בדם וירידה בסוכר ולהוביל לסיבוכים מסכני חיים במיוחד בבע"ח קטנים – כמו גורים או כלבים מגזע קטן אך בהקאות מרובות גם כלבים גדולים נמצאים בסיכון.

גורמים להקאות:

הגורמים להקאות מאוד מגוונים, כמעט כל בעיה יכולה להתבטא בהקאה במנגון זה או אחר – החל מצום ממושך בכלבים מסויימים, נסיעות, גורמים שמקורם במערכת העיכול (כדור פרווה, חוסר איזון בחיידקי המעי, אלרגיה למזון, דלקת זיהומית/לא זיהומית, גידול, גוף זר, השתרבלות מעי, חסימה, מחלות מעי, הרעלה וכו') ועד גורמים החיצוניים למערכת העיכול (תרופות, הרעלות, דלקת לבלב, מחלות כליה, מחלות לב, מחלות אנדוקריניות, מחלות כבד, מחלות נוירולוגיות ועוד ועוד) .

ולכן בכל הקאה רצוי להתייעץ עם הוטרינר! חלק מהמקרים שצויינו לעיל הם חירומיים ( לדוגמא חסימת מעי/גוף זר, הרעלות, זיהומים מסויימים ועוד..) ולכן התערבות מוקדמת יכולה ממש להציל חיים. אבחון:

אבחון של בע"ח הסובל מהקאות כולל תחילה היסטוריה מפורטת הכוללת בין היתר תשאול לגבי סוג המזון ושינוי מזוני בתקופה האחרונה, חשיפה לתרופות, חומרי הדברה, גישה לחפצים זרים/בליעת משחקים, הבנה של תדירות ההקאות ותוכן ההקאה (צבע ההקאה – שקוף/צהוב/אדום/חום והאם מכיל מזון או שיער). כמו כן יש לבצע בדיקה פיזיקלית מלאה הכוללת בין היתר התרשמות האם בע"ח מיובש, צבע הריריות, מדדים חיוניים ( חום, דופק, נשימה) ומישוש בטני מקיף. לעיתים ניתן לתת טיפול שמרני ולראות תגובה לטיפול ולעיתים יש צורך באבחון מלא שכולל בדיקות דם כלליות ובדיקות לאנזימי לבלב כמו כן בחשש לגוף זר או אם אין שיפור בהקאות ע"י טיפול מתאים לרוב יש צורך גם בהדמייה ( צילום רנטגן או אולטרסאונד) וכמובן בהתאם לממצאים המשך אבחון וטיפול.

דגשים מרכזיים בטיפול בבע"ח מקיא:

1. כיוון שבע"ח מקיא לא ניתן לטפל בהקאות ע"י תרופות לפה מחשש להקאה שלהם טרם הספיגה ולכן יש צורך לפחות בהתחלה במתן טיפול בדרכים אחרות (הזרקה לתת עור או לוריד) ורק אחרי שבע"ח מפסיק להקיא ניתן להמשיך בטיפול דרך הפה.

2. בבע"ח שמקיא רצוי לרוב לתת מזון מתאים (שיומלץ ע"י הוטרינר בהתאם לסוג הבעיה) בכמויות קטנות בתדירות גבוה על מנת שלא להעמיס על מערכת העיכול.

3. בכל בע"ח מקיא כדאי לתת תרופות להורדת חומציות מערכת העיכול בשביל למנוע את הנזק לרירית הושט והלוע שנגרם מרמת החומציות הגבוה שיש באופן נורמלי בקיבה. וכך לשבור את "מעגל הקסמים" שנוצר בהקאות.

4. יש לשקול מתן נוזלים תת עורית בכל בע"ח מקיא כתלות במצב ההידרציה בבדיקה הגופנית.

5. מעקב, מעקב , מעקב! קריטי לעקוב אחר בע"ח אלה ולראות שאכן הטיפול יעיל. בע"ח שממשיך להקיא למרות טיפול דורש המשך אבחון וטיפול.

6. במצבים בהם ההקאות בתדירות גבוה ו/או בע"ח גם אפאטי/חלש ו/או חסר תאבון ו/או יש דם טרי או מעוכל בהקאה ו/או אם מדובר בגור או כלב מגזע קטן יש לפנות לבדיקה וטרינרית באופן מיידי! 7. בע"ח ארוכי פרווה וכאלה שבהקאה ניתן לראות שיער רצוי להוסיף טיפול שגרתי נגד כדורי פרווה (כדוגמאת וימאלט)

רק בריאות

ד"ר שני סופר