הצורך בפרוצדורה בהרדמה כללית בבע"ח מונע ממכם לישון בלילה? חוששים מהמהלך ולכן דוחים את הקץ? בואו ננסה להבין יחד איך ניתן להגיע להרדמה כללית מוכנים ככל האפשר ולהפיג חלק מהחששות...
הרדמה כללית זה מצב בו בע"ח עובר ממצב של הכרה למצב בו אינו מודע לסביבתו ולא סובל מכאב.
למרות הפחד שמזוהה עם תהליך זה, פיתוח חומרי הרדמה איפשרו לרפואה להתפתח כיוון שכעת אנו מסוגלים לבצע בבע"ח פרוצדורות המאפשרות הצלת חיים והצלת איכות חיים שבע"ח ער לא היה מסוגל לסבול...
בשלב ראשון לפני כל פרוצדורה בהרדמה צריך לשאול את עצמנו ואת הרופא - האם הפרוצדורה הכרחית? האם יש אלטרנטיבה שלא דורשת הרדמה עם תוצאות דומות?
מתוך הבנה שלהרדמה יש גם סיכונים והשלכות עתידיות, צריך תמיד לשקול אם יתרונות הפרוצדורה עולים על חסרונות ביצועה וביצוע ההרדמה.
המקרים הכי מתסכלים מבחינתי הם לא כלב גוסס שמת על שולחן הניתוחים בנסיון הירואי להצילו (כי סביר שהיה מת גם בלעדי הניתוח)
אלא אותם מקרים שבהם בע"ח נפגע כתוצאה מפרוצדורה שאינה הכרחית ויכל לחיות חיים טובים ומלאים גם ללא ביצועה...
אלה מקרים נדירים אך לכל וטרינר בעל נסיון יש כמה כאלה שהוא נושא עימו במהלך הקריירה...
ומטרתנו לצמצם אותם למינימום...
בשלב שני - יש לשקול מתי התזמון האידיאלי לביצוע ההרדמה?
האם יש לבצעה בהקדם כי המחלה מדרדרת ולכן עיכוב הפרוצדורה תוביל להחמרה,
או האם כדאי להמתין שבע"ח יגיע לגיל מסויים/משקל מסויים/ מצב סיסטמי מסויים ולכן יגיע להרדמה במצב אופטימלי.
בשלב שלישי - יש לבצע בדיקות מקדימות כהכנה להרדמה.
לפני כל הרדמה בע"ח חייב לעבור בדיקה פיזיקלית מקיפה ובדיקות דם (היקף הבדיקות הדרושות תלוי בגיל/מצבו הרפואי של בע"ח) כמו כן בחלק מהמקרים יש צורך בבדיקות נוספות - כמו בדיקות דם מתקדמות/צילומים/אקו לב וכו' על מנת למפות את כל גורמי הסיכון ולתכנן את ההרדמה בצורה המיטבית ביותר.
בשלב רביעי - יש להתאים את סוג ההרדמה לכל בע"ח ולכל פרוצדורה.
יש עשרות חומרי הרדמה,
לכל אחד התוויות לשימוש והתוויות נגד,
לכל אחד טווח של מינונים וטווח של שילובים אפשריים.
האומנות האמיתית בהרדמה היא התאמה של החומרים הנכונים לכל בע"ח ע"פ מאפייניו וע"פ הפרוצדורה אותה עומד לעבור.
כך לדוגמא החומרים והמינונים בהם נשתמש בכלב צעיר ובריא שעובר סירוס יהיו שונים מהחומרים בהם נשתמש בכלב מבוגר חולה לב שעובר ניתוח אורטופדי.
כשההנחה המרכזית היא ששילוב של חומרים ממספר משפחות שונות מאפשר הורדה של מינונים ולכן קבלת הרדמה יציבה ובטוחה יותר.
בשלב החמישי - הכנה להרדמה.
בע"ח צריך להגיע לניתוח בצום (אורך הצום תלוי בבע"ח - בגורים יונקים ללא צום, בגורים גדולים/בע"ח קטנים צום קצר ובבע"ח גדולים צום של כ 6-12 שעות)
לעיתים הוטרינר ימליץ על תרופות מסויימות כהכנה לניתוח.
בשלב השישי - ניטור במהלך ההרדמה. החלק הכי חשוב בהרדמה ובמניעת סיבוכים הוא ניטור מלא של ההרדמה ע"י איש צוות ייעודי שהוסמך לכך (טכנאי/רופא). הניטור מתחיל לפני מתן חומרי ההרדמה ונמשך לכל אורך הפרוצדורה וכמובן בעת ההתאוששות. הניטור כולל מעקב אחר רפלקסים, מדדים חיונים ( דופק, נשימה, טמפרטורה), ניטור רציף של לחץ דם ובמקרים מסויימים גם מדדים נוספים כמו אק"ג/רמת חמצון בדם/פליטת CO2/רמות סוכר/ייצור שתן וכו'... ניטור צמוד מאפשר זיהוי מוקדם של בעיות והתערבות למניעה של נזקים וסיבוכים מסכני חיים.
בסיום ההתאוששות בע"ח נשאר להשגחה או משוחרר לביתו עם הנחיות ברורות להמשך מעקב, רצוי לקבל גם מספר טלפון זמין אליו ניתן לפנות במידת הצורך אם מתעוררות שאלות/בעיות.
לסיכום - גם אחרי שניקח את כל אמצעי הבטיחות עדיין בכל הרדמה יש סיכון אותו לא ניתן לחזות עקב תגובה לא מתוכננת לחומרי הרדמה או בעיה שלא התגלתה למרות הבדיקות המקדימות. אבל מקרים אלה מאוד נדירים, ולכן אם הפרוצדורה הכרחית ונלקחו כל מקדמי הבטיחות - ביצוע הפרוצדורה במועד המתאים, ביצוע בדיקות מקדימות, תכנון הרדמה נכון, וניטור צמוד במהלך כל ההרדמה וההתאוששות - הסיכון הוא מינימלי ולא צריך למנוע ממכם לבצע פרוצדורה שיכולה להטיב עם בע"ח שלכם.
רק בריאות, ולילה טוב! ד"ר שני סופר.
Comments