חתלתלת הינה מחלה ויראלית קשה הנגרמת ע"י נגיף ממשפחת הפארוו-וירוסים שתוקף חתולים וטורפים נוספים.
לרוב המחלה מאפיינת גורים צעירים שם היא גם חמורה יותר,
אך יכולה להתרחש גם במובגרים לא מחוסנים.
הדבקה מתבצעת לרוב עקב מגע עם הפרשות של חתול חולה (הוירוס מופרש בשתן, צואה, הפרשות אף), הוירוס מופרש לרוב מספר ימים מהחתול החולה אך מאוד עמיד ולכן נשאר בסביבה חודשים עד שנה לאחר ההפרשה. (גם לאחר חיטוי יסודי של האזור) הוירוס שחודר גורם לפגיעה חמורה במעי ובמח העצם וגורם לפגיעה ברמות תאי הדם הלבנים והאדומים. הדבקה בהריון יכולה לגרום לפגיעה עוברית ופגיעה מוחית (feline ataxia syndrome - המתבטא בחוסר שיווי משקל ורעד בגורים)
תקופת הדגירה נמשכת בין יומיים ל 10 ימים. הסימנים הקלינים כוללים - חום, חולשה, הקאות, שלשול מימי, התייבשות, צהבת, הפרעות במלחים בדם. במקרים קשים ייתכנו גם סימנים עצביים. בבדיקות דם יש ירידה משמעותית בתאי הדם הלבנים (ולכן פגיעה בתפקוד מערכת החיסון מה שמוביל לחשיפה משמעותית לזיהומים) ואנמיה כמו כן שינויים במלחים וסוכר בדם והפרעות בתקפודי מערכות שונות כתלות בשלב המחלה. ניתן לבצע בדיקות לזיהוי הנגיף בצואה או בדם לאבחון סופי של המחלה. הטיפול הינו לרוב תומך וכולל אשפוז אינטנסיבי עם נוזלים, אנטיביוטיקות רחבות טווח, נרמול מלחים וסוכר, נוגדי בחילות והקאות, שיכוך כאבים, דם ומוצרי דם בהתאם לסימנים שמפגין החתול. מחקרים בכלבים עם פארבווירוס הראו שיש חשיבות להתחלה מהירה ככל האפשר בהזנה על מנת לשמר את תפקוד המעי שנפגע קשות במחלה. ללא טיפול אינטנסיבי סיכויי השרידות נמוכים ומוערך כי 90% מהחתולים לא ישרדו את המחלה. עם טיפול הסיכויים טובים יותר ועולים ככל שהטיפול מתחיל מוקדם יותר ובע"ח גדול יותר. המוות במקרים רבים נובע מהתייבשות וזיהומים משניים. המניעה היא פשוטה ביותר - חיסון המרובע מכיל חיסון חי מוחלש כנגד המחלה וניתן לראשונה החל מגיל 8 שבועות (כשהחיסון האימהי לרוב נותן הגנה עד אז). רק בריאות, ד"ר שני סופר