חרדת נטישה הינה תגובת מצוקה בולטת לפרידה מאדם/אנשים אליהם קשור הכלב.
ובמקרים קשים היא אפילו יכולה להופיע גם רק במניעת גישה גם כאשר אין ממש פרידה...
לרוב ההתנהגויות מתרחשות במסגרת החצי שעה הראשונה לעזיבת הבעלים.
לעיתים הבעיה מופיעה בעקבות שינוי בסדר יום הבעלים ובעוד שהיא עלולה להתפתח בבע"ח לאחר טראומה כלשהי לרוב הסיבה לחרדה לא ידועה.
סימנים אופיינים:
· השמעת קולות (נביחה/יללות/יבבות) · איבוד שליטה על סוגרים · התנהגות הרס סביב פתחים/חפצים · ריור · דיכאון התנהגותי · הליכה חסרת מנוחה בבית · חוסר משחק/אכילה/תנועה עד לחזרת הבעלים · אכילה עצמית סימני אזהרה – כלב שלא אוכל/שותה שהבעלים לא בבית, כלב שדבוק לבעלים בבית, כלב ששוכב מדוכא לפי היציאה ושמח מאוד בחזרה לבית ( בצורה קיצונית) אבחון: אמצעי האבחון היעיל ביותר הוא ע"י התקנה של מצלמה בבית המתעדת את תגובת הכלב לאחר עזיבת הבעלים. טיפול: מטרת הטיפול היא לאפשר לכלב באופן הדרגתי להישאר לבד בעודו רגוע. מומלץ מאוד להיוועץ במטפל התנהגותי שעובד בשיטה חיובית בלבד על מנת שילווה ויכוון את התהליך העדין הזה. הטיפול כולל- 1. תרגול רגיעה – הכלב מתרגל רגיעה אל מול גירויים באופן הדרגתי ובעזרת חיזוקים חיובים. עד שהכלב לא רגוע נוכח סימני עזיבה רצוי שלא להשאירו לבד – ניתן להעזר למטרה זו בפנסיון יום/חברים/בני משפחה. 3. פרדות הדרגתיות תוך הקפדה על פעילות גופנית מספקת לפני התרגול, העדר חרדה לפני עזיבה וללא קבלת פנים מוגזמת בחזרה. בזמן הפרדה להשאיר לכלב משחקים מפתים (לרוב משחקי אוכל הם פתרון מצויין) דגשים טיפוליים – 1. אין להעניש כלל! זה עלול להוביל ליותר נזק מתועלת. 2. במידה ויש הרס בבית ניתן לשקול תיחום של בעל החיים, אך מומלץ להימנע משימוש בכלוב טיסה שכן הוא עלול לגרום להחמרה במצב. 3. מומלץ לשלב פרומונים או תוספי מזון מפיגי חרדה (כמו התוסף ויקאלם) 4. התמדה! לפעמים לוקח זמן לראות שיפור, התמדה בביצוע התרגלים הכרחית להתקדמות. 5. טיפול תרופתי רצוי לשלב במיוחד בכלבים מאוד לחוצים או כשלא ניתן לבצע את הפרוטוקול במלואו ויש צורך בהרגעה ושליטה בסימני החרדה. 6. באופן מפתיע במחקרים נוכחות של כלבים/חתולים נוספים בבית לא הצליחו להרגיע את חרדת הפרידה מהבעלים ולכן הכנסה של בע"ח נוסף לבית לא בהכרח יפתור את הבעיה ולא מומלצת. לסיכום חרדת נטישה זה מצב לא פשוט שמאוד פוגע בקשר בין החיה לבעלים וגם באיכות החיים בבית. אבחון מקיף ובניית תוכנית עבודה נכונה והדרגתית תוך הקפדה על כל הפרטים יכולה מאוד לשפר את המצב במקרי הצורך ניתן גם לשלב יחד עם הטיפול ההתנהגותי גם טיפול תרופתי על מנת לצמצם את החרדה ולאפשר למידה טובה יותר.
רק בריאות, ד"ר שני סופר