אחת מהפרוצדורות היותר נפוצות ושגורות במרפאות וטרינריות ברחבי הארץ.
עיקור זאת פרוצדורה במהלכה מסירים את הרחם והשחלות (יש גם מקרים בהם מסירים רק את השחלות, אך פרוצדורה זאת פחות מומלצת כי לא מבטלת את הסיכון לדלקת רחם - אחד מההיתרונות הבולטים של עיקור)
כמו לכל פרוצדורה גם לעיקור יש יתרונות וחסרונות.
יתרונות העיקור-
1. צמצום ילודה במיוחד במציאות הישראלית בה אלפי בע"ח בריאים מומתים כל שנה עקב העדר בתים, יש יתרון ערכי בעיקור בע"ח ומניעת סבל זה.
2. אין צורך להתעסק עם נקבות מיוחמות– בכלבות 3 שבועות של דימום בבית ורדיפת זכרים, בחתולות ייחום מתבטא בשינוי התנהגותי שכולל יללות, אגרסיביות והתנהגות חריגה הביוץ בחתולות הוא מושרה ולכן הייחום נמשך עד לזיווג.
3. ירידה בשכיחות של גידולים מסויימים – ביניהם גידולי עטין (הגידול הכי נפוץ בכלבים), עיקור מוריד משמעותית את הסיכוי לגידולי עטין במיוחד אם מתבצע לפני ייחום ראשון, אך גם עיקור אחרי ייחום ראשון וגם אחרי ייחום שני עדיף על פני חוסר עיקור בצמצום התופעה. בנוסף מניעה של גידולי שחלות/רחם ונרתיק.
4. מניעת מחלות של מערכת המין – דלקת רחם (מצב חירום מסכן חיים!!), ציסטות שחלתיות וכו'
5. מניעה של סיבוכים הקשורים בהמלטה – הריון והמלטה לעיתים מובילים למצבים מסכני חיים, עיקור כמובן מונע בעיות אלו.
6. שיפור בעיות התנהגויות –סימון שתן, התנהגויות מיניות וכו'. מנגד השפעת העיקור על תוקפנות לא ברורה לחלוטין, בחלק מהמחקרים אף נצפתה עליה בתוקפנות בנקבות מעוקרות
7. עליה בתוחלת החיים – בסופו של דבר מחקרים מראים כי בע"ח מעוקרים חיים יותר מאלו שלא.
חסרונות העיקור –
1. סיכוני הרדמה – כל פרוצדורה בהרדמה טומנת בתוכה סיכונים. ניתן לצמצם את הסיכון ע"י הקפדה על בדיקות מקדימות, שימוש בחומרי הרדמה מתאימים וניטור קפדני במהלך הפרוצדורה ואחריה.
2. סיבוכי פרוצדורה – דימום, זיהום, פתיחה של התפרים.... לרוב נדירים כשהניתוח מתבצע ע"י כירורג מיומן בתנאים סטרילים והקפדה על מניעת התעסקות עם התפרים בתקופה שלאחר הניתוח.
3. עליה בשכיחות של גידולים מסויימים – ביניהם גידולי שלפוחית (TCC), גידולי עצם (אוסטאוסרקומה), גידולי כלי דם (המנגיוסרקומה )
4. עליה בשכיחות של בעיות אורטופדיות – כמו מחלות של הרצועה הצולבת ודיספלסיה באגן. בנוסף עיקור בגיל מוקדם (לפני סיום הגדילה) מעלה גם את הסיכוי לגדילת יתר של השלד ולכן לבעיות עצם ומפרקים שעלולים להופיע בשלבים מאוחרים יותר בחיים.
5. עליה בתוקפנות – מספר מחקרים הראו עליה בתוקפנות בנקבות מעוקרות. ולכן יש לשקול ביצוע עיקור בגורות שמפגינות תוקפנות בגיל צעיר.
6. טפטוף שתן – מופיע ב 2-20% מהנקבות אחרי עיקור (יכול להופיע 2-5 שנים לאחר העיקור) מופיע בעיקר בכלבות מגזע גדול, בחלק מהמחקרים קיים קשר בין מועד העיקור לשכיחות התופעה כך שעיקור אחרי ייחום ראשון/שני מוריד את השכיחות ביחס לעיקור מוקדם.
7. השמנה – ככל הנראה נובע גם מירידה במטבוליזם וגם עליה בתאבון ולכן יש צורך בהתאמת כמויות המזון לאחר עיקור.
לפני סיום נקודה שאני נשאלת לגביה רבות – בחתולות יש 2 שיטות לעיקור - ממרכז הבטן או דרך הצד.
שתי השיטות כוללות הסרה של הרחם והשחלות וההבדל העיקרי ביניהם זה שבעיקור דרך הצד הסיכוי לסיבוך של פתיחת התפרים נמוך יותר (פחות לחץ של איברי הבטן על התפרים) בעוד שעיקור דרך מרכז הבטן נחשבת יותר בטוחה בהקשר של עצירת דימומים במהלך הניתוח. אם זאת ההבדלים האלו די מינורים ושתי השיטות נחשבות בטוחות וטובות כשמבוצעות בידיים מיומנות, ולכן ההחלטה על סוג הפרוצדורה נובעת בעיקר מהעדפת המנתח.
לסיכום, עיקור זה פרוצדורה מורכבת לה יתרונות וחסרונות,
ויש להתאים לכל בע"ח את המועד המתאים לעיקור ע"פ מאפיני הכלבה/חתולה והבעלים – כך לדוגמא כלבה גדולה בה הסיכוי למחלות שלד וטפטוף שתן גבוה יש לשקול עיקור לאחר ייחום ראשון. בעוד שבחתולות בהן הייחום כולל שינויים התנהגותיים לא פשוטים לעיתים מעדיפים עיקור לפני ייחום.
רק בריאות! ד"ר שני סופר