כשל כלייתי בכלבים וחתולים

כשל כלייה הוא נושא מאוד מרכזי ברפואת חיות מחמד, ע"פ מחקרים 1 מכל 3 חתולים יפתח כשל כלייתי במהלך חייו. כלומר כל חתול שלישי שנכנס למרפאה יפתח כשל כלייתי במהלך חייו.

כשל כלייתי בכלבים וחתולים

הכלייה הינה מסננת מתוחכמת תפקידה העיקרי סינון של רעלים מחוץ לגוף ושמירה על חלבון ומים בתוך הגוף. הכליה גם משתתפת בתהליך ייצור תאי דם אדומים ושמירה על מאזן החומצה בסיס בגוף. באופן נורמלי יש 2 כליות לכל בע"ח.

קיימים שני סוגים עיקריים של כשל כליות - אקוטי וכרוני.

כשל כליות אקוטי – הפרעה פתאומית וחריפה בתפקוד הכלייתי, לעיתים פגיעה זו יכולה להיות הפיכה עם ניתן טיפול מתאים, מהיר ואינטנסיבי. לרוב בע"ח מאוד חולה.

כשל כליות כרוני – הפרעה הרדרגתית ומתמשכת בה יש ירידה מתמדת ואיטית בתפקוד הכלייתי פגיעה זו לרוב לא הפיכה, עקב מנגנוני הסתגלות לעיתים בע"ח יכולים להיראות בריאים למראית עין למרות שהכליות כושלות.

חשוב לציין שבהרבה מקרים יש שילוב של המקרים – כלומר בע"ח שסובל מכשל כרוני וכל כמה זמן מפתח משבר אקוטי בו יש פגיעה חדה בתפקוד הכלייתי לעיתים ניתן לאושש את הכליה מהמשבר האקוטי אך לא מהמשבר הכרוני אותו המטרה זה להאט ככל האפשר ולהקנות איכות חיים.

גורמים לכשל כליות הם מגוונים החל מצמחים, תרופות מסויימות וחומרי הרדמה, ירידה בלחץ הדם, זיהומים, אבנים בדרכי השתן, גידולים, וכמובן גנטיקה ותסמונות שונות בגזעים מסויימים.

אבחון של כשל כלייתי - בע"ח הסובל מכשל כלייתי לרוב יגיע עם תלונה על שתיה והשתנה מרובה, חוסר תאבון והקאות.

בבדיקה פיזיקלית לרוב הממצאים יהיו - התייבשות (כן כן למרות שבע"ח שותה המון הוא עדיין מיובש וזה כיוון שהכליה מוציאה יותר מים ממה שהוא מצליח לשתות), ירידה במשקל (יותר בכשל כרוני) חיוורון ( יותר בכשל כרוני עקב אנמיה), כליות קטנות ולא רגולריות (בכשל כרוני) או גדולות ( בכשל אקוטי), תת חום, דופק עלול להיות מהיר או איטי כתלות במצב בו בע"ח הגיע, עליה בלחץ הדם, כיבים במערכת בעיכול (החל מהפה ועד המעי)

בבדיקות הדם נצפה עליה בתפקוד הכלייתי - עליה ברמת הקראטינין ורמת האוראה בדם, כמו כן תיתכן אנמיה (יותר בכשל כרוני), עליה ברמת הפוספט (יותר בכשל אקוטי) ירידה בחלבון הכללי ושינויים במלחי הדם. בבדיקת שתן נצפה לירידה בריכוזיות השתן, נוכחות של חלבון בשתן, נוכחות של סוכר בשתן (יותר בכשל אקוטי) ומבנים ייחודים במשטח השתן הנקראים קאסטים (יותר בכשל אקוטי ).

כמה נתונים חשובים - בדיקות הדם יתחילו להראות חריגה בתפקוד הכלייתי רק כאשר יש פגיעה של כ 75% בתפקוד הכלייתי של 2 הכליות (עד אז גם אם יש פגיעה עקב הרזרבה התפקודית של הכליות בדיקות הדם ישארו נורמליות)

בבדיקת שתן עדויות לכשל כלייתי מופיעים אחרי פגיעה של כ 60% בתפקוד הכלייתי של 2 הכליות – ולכן יש חשיבות גבוה לבדיקה של השתן במקביל לבדיקת הדם וגם באופן שגרתי.

כיום יש נסיונות לפיתוח של מרקרים חדשנים המזהים כשל כלייתי מוקדם יותר על מנת להתחיל טיפול מהיר יותר. זה עדיין בפיתוח וחדשני. אחד מהמרקרים הקיימים נקרא SDMA ויתרונו דווקא בזיהוי של כשל כליות כרוני בשלב מוקדם יותר (לפני שרואים עליה בקראטינין בדם) יתרון גדול נוסף זה שהוא אינו תלוי במסת הגוף (להבדיל מקראטינין שיורד בחיות רזות ולכן בבע"ח עם כשל כליות כרוני הסובלים מירידה במשקל לעיתים רמתו נמוכה ולא מייצגת את חומרת הכשל ) חשוב לזכור שגם למרקרים אלה יש מגבלות, ולכן השימוש בהם צריך להעשות בתבונה.

דרכים חשובות נוספות לזיהוי כשל כליות הינו באולטרסאונד בטן המדגים שינויים בכליות ולעיתים ניתן לראות גם בעיות נוספות כמו אבנים/גידולים וכו.

שתי בדיקות חשובות נוספות בחולי כליות כרונים הם בדיקה כמותית לאובדן חלבון בשתן ובדיקת לחץ דם. שכן גורמים אלה עלולים לדרדר את הכלייה ודורשים טיפול ייעודי.

2 הגורמים העיקריים להדרדרות כלייתית בבע"ח הסובלים מכשל כליה הם : 1. התייבשות 2. מזון עתיר חלבון.

מכאן גם נגזר הטיפול העיקרי במחלה - 1. נוזלים נוזלים נוזלים – צורת מתן הנוזלים תלוי בסוג הכשל וחומרתו בכשל כרוני יציב ניתן להסתפק בעידוד שתיה, שילוב של מזון רטוב ומזרקות מים, עם הדרדרות ייתכן ויהיה צורך גם במתן של נוזלים תת עורית ובמצבי משבר אקוטיים יש צורך באשפוז ומתן של נוזלים לוריד על מנת למקסמם את הטיפול ולאושש את הכליה באופן מירבי. 2. מזון רפואי כלייתי –ייחודו ברמת החלבון הנמוכה שכן חלבון מדרדר את הפגיעה הכליתית ומחמיר את המצב. כמו כן יש בו איזון חשוב ברמות מלחים על מנת לשמר את פעילות הכליה. 3. טיפול בתסמינים – עידוד אכילה, מניעת בחילות והקאות, טיפול בכיבים, הורדה של חומציות מערכת העיכול, טיפול בלחץ הדם, תוספי מזון (כגון וינפרו) , טיפול באנמיה וכו'...

חשוב לזכור שמטרת הטיפול בכשל כרוני אינו החלמה אלא האטה של הדרדרות המחלה ושמירה על איכות חיים אופטימלית ככל האפשר למשך זמן ארוך ככל האפשר. בכשל אקוטי בלבד טיפול אינטנסיבי ומהיר יכול ממש להוביל להחלמה מבחינת התפקוד הכלייתי והקליניקה.

מחלת כליות כה נפוצה בבע"ח במיוחד בבע"ח בוגרים-מבוגרים כמו כן זיהוי מוקדם והתחלת טיפול מוקדם ככל האפשר מאוד משמעותית ליכולת להאט את ההדרדרות להימנע ממשברים ולאפשר איכות חיים שזה סיבה משמעותית לביצוע בדיקות דם תקופתיות המנטרות את מצב הכליה, ובמיוחד בגזעים המועדים לכך.

רק בריאות,

ד"ר שני סופר